יש בודאי הרבה הגדרות שונות וסותרות. בקבוצה שלנו הקשבה פעילה היא:
- להקשיב בתשומת לב למי שמדברת
- לא לחשוב "מה זה מזכיר לי על עצמי"
- לנסות לא להגיב ביפנים (לנסות לא לחוש הזדהות או דחייה או כל דבר אחר בעקבות הדברים שנאמרים) אלא פשוט להיות שם ולהקשיב
- לא להגיב במילים, בתנועות או בהבעות פנים. אפשר לסמן "כן, אני מבינה" עם הגוף או הפנים אבל לא יותר מזה
- לפעמים כשמי שמדבר סיים את סיפורו אפשר לשאול שאלות הבהרה לגבי דברים שלא הובנו
מה?? השתגענו?? מה פתאום לא להגיב...? ובכן, הקשבה כזו נועדה לתת למי שמדברת את המרחב לחשוב בו בקול רם, להביע רגשות (וגם לפעמים להוציא אותם החוצה באמצעות צחוק, או בכי או דיבור או תנועה) והמרחב הזה הוא רק שלה. ההתנסות בהקשבה מהסוג הזה מראה כי היא מאד יעילה וא/נשים מגיעות לתובנות ולשינוי באמצעותה.
את הזמן שיש להקשבה מחלקות לשניים, כשכל פעם תורו של צד אחר לדבר ושל השני להקשיב. מומלץ למתחילות להתחיל בזמנים קצרים ולהעלות את משך הזמן לפי הצורך. לדוגמא ניתן להתחיל מ 8 דקות מתוכן 4 דקות יהיו שצד א תקשיב וצד ב ידבר וב 4 הדקות האחרות יתחלפו.
כמובן שניתן ואף רצוי לשלב במפגש שיטות שונות ולא רק הקשבה פעילה. בקבוצה שלנו יש גם דיבור חפשי וגם דיבור בסבב (שהוא דומה להקשבה פעילה רק שאחד מדברת וכולן מקשיבים).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה